חאמס רודריגס
 | ||||
| חאמס ב-2022 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 ביולי 1991 (בן 33) קוקוטה, קולומביה | |||
| שם מלא | חאמס דויד רודריגס רוביו | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי, קיצוני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-26 באוגוסט 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-10 בספטמבר 2024 | ||||
חַאמֶס דויד רודריגס רוביו (בספרדית: James David Rodríguez Rubio; נולד ב-12 ביולי 1991) הוא כדורגלן קולומביאני המשחק בראיו ואיקאנו מהלה ליגה ובנבחרת קולומביה. רודריגס, הידוע בשמו הפרטי, חאמס, נבחר בשנת 2009 לתגלית השנה בליגה הארגנטינאית ובשנים 2012 ו-2014 לתגלית השנה בפורטוגל. ב-2014 אף הגיע למקום השני בדירוג הקשרים הטובים באירופה[1] וכן זכה בפרס פושקש על השער שהבקיע במונדיאל 2014 מול אורוגוואי בשמינית הגמר[2]. הוא אף זכה בתואר המבקיע המצטיין של מונדיאל 2014 כשסיים עם שישה שערים שכבש בכל אחד ממשחקי הנבחרת, דבר שלא קרה מאז ז'אירזיניו במונדיאל 1970[3], והוליך את קולומביה לרבע הגמר, הישגה הטוב בהיסטוריה.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנביגאדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חאמס שיחק בילדותו בקבוצת הילדים של דפורטס טולימה ואף הוליך אותה לאליפות המדינה בגיל 12, כאשר משמש כקפטן ומבליט את כישרונו[4]. מועדון אנביגאדו שעקב אחריו החליט לתת לו את ההזדמנות לשחק עם הבוגרים כשהיה בן 14 בלבד, הודות לחוק שהיה קיים בעבר וחייב כל קבוצה לרשום לפחות שחקן אחד עד גיל 18 בהרכב הפותח. רודריגס שיחק שמונה משחקים באותו טורניר, אך קבוצתו ירדה לליגה השנייה. בעונה שלאחר מכן כבר היה חלק משמעותי יותר בקבוצה שזכתה באליפות הליגה השנייה, כשחאמס כובש תשעה שערים ב-22 משחקיו. הודות להופעותיו, זומן לנבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 17 שהעפילה לגביע העולם ב-2007 והיה השחקן הבולט בה.
באנפילד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 2008 עבר בהשאלה לשנתיים לקבוצה הארגנטינאית באנפילד. ב-7 בפברואר 2009 ערך את הופעת הבכורה שלו, וב-27 בפברואר הבקיע את שער הבכורה שלו בניצחון 1–3 נגד רוסאריו סנטראל. בכך הפך לשחקן הזר הצעיר ביותר שערך בכורה וכבש בליגה הארגנטינאית כשהוא בן 17 בלבד. באפרטורה 2009 הפך לשחקן הרכב בקבוצה ושיחק בכל משחקי הקבוצה, וזכה עם הקבוצה באליפות ראשונה בתולדות המועדון. בכך הפך לשחקן הזר הצעיר ביותר שזוכה באליפות ארגנטינה בגיל 18. במהלך אותו טורניר כבש מספר שערים חשובים, כולל אחד מול ניואל'ס אולד בויס שהתמודדה מול באנפילד על התואר. בכך הפך חאמס לאחד מהשחקנים הטובים שלבשו את מדי המועדון והיו שותפים לזכייה ההיסטורית. בדצמבר 2009 אודינזה הציעה לבאנפילד חמישה מיליון אירו, אך באנפילד דחתה את ההצעה. ב-2010 הבקיע את שער הבכורה שלו בגביע ליברטדורס, בניצחון 1–2 נגד מורליה המקסיקנית ואחר כך כבש שער מכריע בניצחון 1–4 על דפורטיבו קואנקה האקוודורית. הוא הוסיף צמד בתיקו 2-2 מול נסיונל ובסך הכול סיים הופעת בכורה טובה במפעל הבכיר של היבשת עם ארבעה שערים בגיל 19 והפך לאחד מהכישרונות הצעירים הבולטים של אמריקה הדרומית.
פורטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 ביולי 2010 עבר לפורטו תמורת 5.1 מיליון אירו וחתם לארבע שנים סעיף שחרור של 30 מיליון אירו. ב-18 ביולי ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות נגד מונסלר. ב-15 בדצמבר 2010 הבקיע את שער הבכורה שלו באירופה בניצחון 1–3 נגד צסק"א סופיה. ב-18 במאי 2011 שיחקה פורטו בגמר הליגה האירופית מול ספורטינג בראגה, כשחאמס נכנס בדקות האחרונות ורואה את קבוצתו זוכה בגביע. הוא היה הקולומביאני השלישי בקבוצה, כאשר איתו שיתפו פעולה גם רדאמל פלקאו ופרדי גוארין. ארבעה ימים מאוחר יותר, בגמר הגביע הפורטוגזי מול ויטוריה דה גימארייש, הבקיע שלושער במשחק שנגמר בניצחון 2–6 של קבוצתו וזכה עם הקבוצה בגביע. כמה חודשים מאוחר יותר, אף השלים זכייה בסופר קאפ הפורטוגלי. ב-13 ביוני הוא חתם על חוזה חדש לחמש שנים עם סעיף השחרור של 45 מיליון אירו. בעונתו הראשונה זכה עם קבוצתו בשלושה תארים חשובים: אליפות, גביע, והליגה האירופית. ב-29 בספטמבר כבש את שער הבכורה שלו בליגת האלופות, אך קבוצתו הפסידה לזניט סנט פטרסבורג 1–3. היה מועמד באותה עונה לפרס ה"גולדן בוי", השחקן המצטיין באירופה מתחת לגיל 21. בעונתו השנייה כבש 11 שערים ובישל 14 נוספים. לאחר עזיבתם של רדאמל פלקאו, פרדי גוארין והאלק, רודריגס קיבל יותר הזדמנויות בהרכב הפותח. הוא כבש בניצחון 0:1 נגד פריז סן-ז'רמן וסיים עם קבוצתו במקום הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות. בשני החודשים הראשונים של העונה זכה בתואר שחקן החודש. בסופו של דבר הפך לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה כאשר כבש 32 שערים ובישל 39 ב-107 הופעות לאורך שלוש השנים שלו בפורטוגל.
מונקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 במאי 2013 סוכמה העברתו של השחקן למונקו לחמש שנים תמורת 45 מיליון אירו, הסכום השני הגבוה ביותר בהיסטוריה של העברות בכדורגל הפורטוגזי וכן השחקן הקולומביאני השני הכי יקר בהיסטוריה אחרי פלקאו. הוא החל כמחליף בקבוצה שאומנה על ידי המאמן קלאודיו רניירי שטען כי לחאמס יש בעיה במנטליות של משחקו שהיה פחות הגנתי מכפי שרצה המאמן האיטלקי. לאחר מספר משחקים שבהם בלט הודות לבישולים שהכין לחבריו לקבוצה, זכה גם במקום קבע בהרכב. בעונת 2013/2014 הבקיע תשעה שערים, בישל 14 שערים וזכה בתואר מלך הבישולים של הליגה הצרפתית[5]. הוא סייע לקבוצתו לסיים במקום השני בליגה המוליך לשלב הבתים של ליגת האלופות. הוא אף נבחר בסיום העונה לנבחרת השנה בליגה הצרפתית כשהוא השחקן הצעיר ביותר בנבחרת, בן 22 בלבד.
ריאל מדריד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 ביולי 2014, לאחר שרשם הצלחה במונדיאל 2014 בו הוכתר למלך השערים, עזב רודריגס את הליגה הצרפתית וחתם בריאל מדריד, אלופת אירופה באותה העת, על חוזה לשש שנים[6]. כרטיס השחקן שלו נקנה ממונקו ב-80 מיליון אירו. בעסקה זאת היה לשחקן הקולומביאני היקר ביותר בכל הזמנים. הופעת הבכורה שלו במשחק רשמי במדי ריאל הייתה במשחק הסופר קאפ האירופי שבו ניצחה הקבוצה 0–2 את סביליה, וזכתה בגביע[7]. ב-20 באוגוסט כבש את שער הבכורה שלו במדי ריאל, במשחק הראשון של הסופרקאפ הספרדי נגד אתלטיקו מדריד[8]. ב-16 בספטמבר כבש לראשונה במסגרת ליגת האלופות בניצחון על פ.צ. בזל 1-5. ב-20 בספטמבר כבש לראשונה במסגרת הליגה, בניצחון ריאל 2–8 על דפורטיבו לה קורוניה[9]. ב-25 באוקטובר הופיע לראשונה במשחק הקלאסיקו מול ברצלונה ובישל שער אחד בניצחון 1–3. ב-1 בנובמבר רשם את הצמד הראשון שלו במדי ריאל בניצחון 0–4 על גרנדה. ב-20 בדצמבר הופיע בהרכב הקבוצה ששיחקה בגמר גביע העולם למועדונים מול סן לורנסו וניצחה 0–2. ב-4 בפברואר 2015, במשחק מול סביליה, נפצע רודריגס ונעדר מהמגרשים חודשיים. ב-5 באפריל חזר לשחק, ובישל שני שערים בניצחון הגדול של מדריד 1:9 על גרנדה[10][11]. שלושה ימים לאחר מכן, כבש בניצחון הקבוצה 0–2 על ראיו ואיקאנו[12]. את עונת הבכורה 2014/2015 הוא סיים בצורה נהדרת בקבוצה שכללה 17 שערים ו-18 בישולים בכל המסגרות ונכנס לנבחרת השנה של הליגה הספרדית ביחד עם חברו לקבוצה, כריסטיאנו רונלדו. חאמס גם היה הקשר שסיים עם הכי הרבה שערים ובישולים בליגה.
עונה לאחר מכן פוטר קרלו אנצ'לוטי מאימון הקבוצה וחאמס לא הסתדר עם המאמן החדש, רפאל בניטס, שבעצמו פוטר לאחר חצי עונה. את מקומו תפס זינדין זידאן, אך גם אצלו לא הצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב על אף שסיפק הופעות טובות כשקיבל את ההזדמנות. בעונת 2016/17 הוא מיעט לשחק ועדיין סיים עם 11 שערים ו-13 בישולים, כולל שער בהפסד הביתי 2–3 לברצלונה והיה לקולומביאני הראשון שכובש בקלאסיקו.
באיירן מינכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 ביולי 2017, לאחר זכייתו בליגת האלופות עם ריאל מדריד, הושאל לבאיירן מינכן לתקופה של שנתיים עם סעיף רכישה[13]. חאמס כבש את שערו הראשון במדי באיירן במחזור החמישי בבונדסליגה ב-19 בספטמבר 2017 בניצחון 0–3 על שאלקה 04. למרות זאת, הוא לא הצליח להתאקלם בתחילת העונה, בה סבל מפציעות. בהמשך, עם הגעת המאמן החדש יופ היינקס במקום קרלו אנצ'לוטי שפוטר, החל לתפוס מקום של קבע בהרכב, והיה חלק חשוב בזכייתה של באיירן מינכן באליפות הבונדסליגה, כשהוא משתף פעולה בהתקפת הקבוצה עם פרנק ריברי, אריין רובן, טיאגו אלקנטרה, ארתורו וידאל, רוברט לבנדובסקי ותומאס מולר. חאמס הגיע עם הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות מול הקבוצה לה הוא השתייך, ריאל מדריד. המשחק הראשון באליאנץ ארנה הסתיים בהפסד 1–2 של באיירן. בגומלין, הצטיין חאמס והבקיע את השער השני של באיירן בתיקו 2–2, ולא חגג את השער. תוצאה זו לא הספיקה לבאיירן שהודחה מהמפעל. חאמס הגיע עם הקבוצה גם לגמר הגביע הגרמני מול איינטרכט פרנקפורט. באיירן הפסידה בגמר זה בתוצאה 1–3.
אברטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 בספטמבר 2020 חתם בשורות אברטון מהפרמייר ליג[14]. שישה ימים לאחר מכן, ב-13 בספטמבר, ערך את הופעת הבכורה במחזור הראשון של עונת 2020/2021 בניצחון של קבוצתו 0–1 על טוטנהאם הוטספר. את שער הבכורה במדי אברטון כבש ב-19 בספטמבר, בניצחון 2–5 על וסט ברומיץ' אלביון.
א-ראיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בספטמבר 2021 חתם בקבוצת א-ראיין מהליגה הקטארית[15].
אולימפיאקוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בספטמבר 2022 חתם באולימפיאקוס, לאחר שהתיר את חוזהו עם א-ראיין[16]. ב-13 באפריל 2023 שוחרר מהקבוצה בהסכמה הדדית[17].
סאו פאולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 ביולי 2023 חתם לשנתיים בסאו פאולו מליגת העל הברזילאית[18].
ראיו ואיקאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באוגוסט 2024 חתם בראיו ואיקאנו מהלה ליגה[19].
נבחרת קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בצעירותו, היה רודריגס חלק מנבחרת הנוער של קולומביה והשתתף עימה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 17 בשנת 2007. באוגוסט 2011 שיחק עם הנבחרת עד גיל 20 במונדיאליטו אותו אירחה קולומביה. עם שחקנים כמו סנטיאגו אריאס ולואיס מוריאל, הגיעה הנבחרת עד לרבע הגמר לפני שהודחה על ידי נבחרת מקסיקו. ב-11 באוקטובר 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בניצחון 1:2 נגד בוליביה, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014. ב-28 במאי 2012 הבקיע את שער הבכורה שלו בנבחרת במשחק ידידות מול גינאה אותו ניצחה קולומביה 1–7. ב-3 ביוני 2012 הבקיע את שער הבכורה הרשמי שלו בנבחרת בניצחון 0–1 מול פרו, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014. בסך הכול שיחק 15 משחקים במהלך המוקדמות וכבש שלושה שערים.
הוא עזר לנבחרת לעלות למונדיאל 2014 לראשונה אחרי 16 שנים, ונכלל בסגל הנבחרת לקראת הטורניר. הוא כבש בשלושת המשחקים הראשונים של הנבחרת בטורניר, מול יוון, מול חוף השנהב ומול יפן, ונבחרתו העפילה מהמקום הראשון בבית לשלב שמינית הגמר לאחר שלושה ניצחונות. במשחק שמינית הגמר נגד אורוגוואי כבש צמד, כולל שער בבעיטה מחוץ לרחבה[20], ועזר לנבחרתו להעפיל לרבע גמר המונדיאל לראשונה בתולדותיה בו הודחה על ידי ברזיל בתוצאה 1–2 כשהוא כובש את השער המצמק. בסך הכול כבש שישה שערים שהכתירו אותו למלך השערים של מונדיאל 2014[21].
חאמס גם נכלל בסגל הנבחרת לקופה אמריקה 2015 שבו סיימה קולומביה בשלב רבע הגמר, אך הוא לא כבש. שנה מאוחר יותר, שיחק עם קולומביה בטורניר הקופה אמריקה 2016 וכבש שני שערים בשישה משחקים. קולומביה סיימה במקום השלישי בטורניר. במהלך מוקדמות מונדיאל 2018 שיחק ב-13 משחקים, כבש שישה שערים, כולל שער במחזור האחרון מול פרו שנתן לקולומביה את הכרטיס למונדיאל, ובישל ארבעה. הוא זומן לסגל הסופי של קולומביה לקראת מונדיאל 2018[22] אך נפצע מספר ימים לפני תחילת הטורניר וכשירותו הייתה בספק. נכנס כמחליף במחצית השנייה מול יפן במשחק הפתיחה שבו הפסידה קולומביה 1–2. במשחק השני מול פולין היה בין המצטיינים כששיחק את כל המשחק ובישל פעמיים בניצחון 0–3. במשחק השלישי מול סנגל יצא במהלך המחצית הראשונה, שוב בעקבות פציעה, שגם מנעה ממנו לשחק במשחק שמינית הגמר שבו הפסידה קולומביה לאנגליה בדו-קרב פנדלים והודחה מהטורניר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 נישא לשחקנית הכדורעף דניאלה אוספינה, אחותו של שוער נבחרת קולומביה דויד אוספינה. ב-29 במאי 2013 נולדה לזוג בת בשם סלומה. ב-2017 הם התגרשו.
ב-28 באוקטובר 2019 נולד בנו השני, סמואל.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
- ליגת המשנה הקולומביאנית: 2007
- ליגת העל הארגנטינאית: אפרטורה 2009
- הליגה האירופית: 2010/2011
- אליפות פורטוגל (3): 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013
- הגביע הפורטוגלי: 2010/2011
- הסופר קאפ הפורטוגלי (3): 2010, 2011, 2012
- הסופר קאפ האירופי (2): 2014, 2016
- אליפות העולם לקבוצות (2): 2014, 2016
- הסופר קאפ הספרדי: 2020
- ליגת האלופות (2): 2015/2016, 2016/2017
- אליפות ספרד (2): 2016/2017, 2019/2020
- אליפות גרמניה (2): 2017/2018, 2018/2019
- הסופר קאפ הגרמני: 2017
- הגביע הגרמני: 2019
- הגביע הברזילאי: 2023
- טורניר טולון: 2011
אישיים
- תגלית השנה בליגה הארגנטינאית: 2009
- השחקן הצעיר הטוב ביותר בגביע ליברטדורס: 2010
- השחקן המצטיין בטורניר טולון: 2011
- נעל הזהב בפורטוגל: 2012
- תגלית השנה בליגה הפורטוגלית: 2013
- נבחרת השנה בצרפת: 2013/2014
- השחקן הצעיר הטוב ביותר בליגה הצרפתית: 2013/2014
- מלך הבישולים בליגה הצרפתית: 2013/2014
- השחקן המצטיין בשלב הבתים בגביע העולם: 2014
- נעל הזהב בגביע העולם: 2014
- הנבחרת המצטיינת בגביע העולם: 2014
- אישיות השנה בקולומביה לפי העיתון "אל אספקטדור": 2014
- פרס פושקש: 2014
- נבחרת השנה בליגה הספרדית: 2014/2015
- שחקן הקישור הטוב ביותר בליגה הספרדית: 2014/2015
- הנבחרת המצטיינת בקופה אמריקה (2): 2019, 2024
- השחקן המצטיין בקופה אמריקה: 2024
- מלך הבישולים בקופה אמריקה: 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חאמס רודריגס, ברשת החברתית פייסבוק
חאמס רודריגס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חאמס רודריגס, ברשת החברתית אינסטגרם
חאמס רודריגס, ברשת החברתית טיקטוק
חאמס רודריגס, סרטונים בערוץ היוטיוב
חאמס רודריגס, ערוץ באתר Twitch.tv- חאמס רודריגס, באתר Transfermarkt
- חאמס רודריגס, באתר Soccerway
- חאמס רודריגס, באתר BDFutbol
- חאמס רודריגס, באתר WorldFootball.net
- חאמס רודריגס, באתר National Football Teams
- חאמס רודריגס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל השחקן, באתר BDFA
- זוהר ישראל, יחי המלך החדש, באתר מאקו, 3 ביולי 2014
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 10.1.14, El tiempo, James es el segundo mejor volante ofensivo de Europa, según estudio
- ^ 13.1.15, dailymail.co.uk Puskas award: James Rodriguez wins FIFA goal of the year
- ^ 8.8.14 FIFA.com James receives his adidas Golden Boot
- ^ El gol olímpico de James Rodríguez en el Pony Fútbol. Mi Selección, Julio 22 de 2014
- ^ כל שנים עשר הבישולים של רודריגס בעונת 2013/2014 באתר יוטיוב בערוץ הליג 1
- ^ Official announcement: James Rodríguez באתר ריאל מדריד
- ^ ריאל מדריד זכתה בסופרקאפ, צמד לרונאלדו, באתר ONE, 12 באוגוסט 2014
- ^ 1:1 בין ריאל ואתלטיקו מדריד, חאמס כבש, באתר ynet, 20 באוגוסט 2014
- ^ העלייה הגדולה: 2:8 מטורף לריאל על לה קורוניה, באתר ONE, 20 בספטמבר 2014
- ^ מכה לריאל: חאמס רודריגס ייעדר חודשיים, באתר ynet, 5 בפברואר 2015
- ^ שיא-יסטה: חמישייה לרונאלדו ב-1:9 של ריאל מדריד על גרנאדה, באתר וואלה, 5 באפריל 2015
- ^ עדיין בחיים: 0:2 לריאל מדריד על ראיו ואיקאנו, באתר ONE, 8 באפריל 2015
- ^ חאמס רודריגס הושאל מריאל מדריד לבאיירן מינכן לשנתיים, באתר וואלה, 11 ביולי 2017
- ^ Everton Complete Signing Of James Rodriguez, www.evertonfc.com (באנגלית)
- ^ עוזב את אירופה: חאמס רודריגס חתם ביעד חדש, באתר ONE, 22 בספטמבר 2021
- ^ חוזר לאירופה: חאמס רודריגס חתם באולימפיאקוס, באתר ערוץ הספורט, 15 בספטמבר 2022
- ^ אולימפיאקוס נפרדה מחאמס: היו לי בעיות אישיות, באתר ONE, 14 באפריל 2023
- ^ העברות בעולם, 29.7: הוילונד סיכם במנצ'סטר יונייטד, קבאני בבוקה ג'וניורס, באתר וואלה, 29 ביולי 2023
- ^ חאמס רודריגס חתם בראיו, טרייד בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד?, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2024
- ^ BBC, 28.6.14 Colombia won Uruguay 2-0
- ^ Dailymail.co.uk, 13.7.14, James Rodriguez - a 100-1 shot - wins World Cup Golden Boot
- ^ Colombiareports.com, 4.6.18, Colombia names final squad for World Cup in Russia
| זוכי נעל הזהב של גביע העולם | ||
|---|---|---|
| מלך השערים | 1930: סטאבילה • 1934: ניידלי • 1938: לאונידאס • 1950: אדמיר • 1954: קוצ'יש • 1958: פונטיין • 1962: גארינצ'ה, ואוה, סאנצ'ס, ירקוביץ', איוואנוב ואלברט • 1966: אאוזביו • 1970: מילר • 1974: לאטו • 1978: קמפס | |
| נעל הזהב | 1982: רוסי • 1986: ליניקר • 1990: סקילאצ'י • 1994: סלנקו וסטויצ'קוב • 1998: שוקר • 2002: רונאלדו • 2006: קלוזה • 2010: מילר • 2014: רודריגס • 2018: קיין • 2022: אמבפה | |
| זוכי פרס פושקש | |
|---|---|
|
| הקודם: מתייה ולבואנה |
מלך הבישולים בליגה 1 2013/2014 |
הבא: דימיטרי פאייה |
- כדורגלנים קולומביאנים
- קשרי כדורגל קולומביאנים
- כדורגלני אנביגאדו
- כדורגלני באנפילד
- כדורגלני פורטו
- כדורגלני מונקו
- כדורגלני ריאל מדריד
- כדורגלני באיירן מינכן
- כדורגלני אברטון
- כדורגלני א-ריאן
- כדורגלני אולימפיאקוס
- כדורגלני סאו פאולו
- כדורגלני ראיו ואיקאנו
- כדורגלני נבחרת קולומביה
- זוכי פרס פושקש
- כדורגלני מונדיאל 2014
- כדורגלני קופה אמריקה 2015
- כדורגלני קופה אמריקה 2016
- כדורגלני מונדיאל 2018
- כדורגלני קופה אמריקה 2024
- קולומביאנים שנולדו ב-1991